Measure your cognitive reasoning with 40 questions across 3 domains.
המושג מנת משכל הופיע בתחילת המאה העשרים, כשהפסיכולוג הצרפתי אלפרד בינה קיבל משימה לקבוע אילו תלמידים זקוקים לעזרה נוספת. הסולם שלו לא נועד למדוד «איכות שכל» מולדת — הוא השווה כיצד ילד מתמודד עם משימות המיועדות לגילו. דווקא מהכלי המעשי הזה צמח ענף מדעי שלם.
המבחנים בני זמננו נשענים על מודל קאטל–הורן–קרול, המבחין בין אינטליגנציה זורמת — היכולת לפתור בעיות חדשות בלי להישען על ניסיון קודם — לבין אינטליגנציה מגובשת, כלומר ידע ומיומנויות שנצברו. מבחן זה מתמקד בעיקר ברכיב הזורם, משום שהוא תלוי פחות בהשכלה ובשפת האם ולכן מאפשר השוואה הוגנת יותר בין מדינות.
סדרות מספריות בודקות את היכולת לראות את הכלל מאחורי רצף של מספרים. מטריצות חזותיות פועלות ללא מילים כלל: אתם מחפשים תבנית ברשת של צורות, ודווקא משימות כאלה מתואמות בעוצמה הרבה ביותר עם גורם האינטליגנציה הכללי, שהפסיכולוגים מסמנים באות g. אנלוגיות דורשות להחזיק בראש את היחס בין שני גדלים ולהעביר אותו לזוג אחר.
תוצאות המשכל מתפלגות התפלגות נורמלית עם ממוצע 100 וסטיית תקן 15. כלומר כ-68 אחוזים מהאנשים נופלים בטווח שבין 85 ל-115, וקרוב ל-95 אחוזים בין 70 ל-130. המספר כשלעצמו אינו נושא משמעות מוחלטת: הוא תמיד מספר על מקומכם ביחס לאחרים ולא על גודל קבוע כלשהו.
החוקר הניו-זילנדי ג'יימס פלין מצא כי ממוצעי התוצאות במבחני משכל עלו בכשלוש נקודות לעשור לאורך כמעט כל המאה העשרים. הסיבות עדיין נדונות: תזונה טובה יותר, לימודים ארוכים יותר, הרגל של חשיבה מופשטת. לכן יש לכייל את המבחנים מחדש מפעם לפעם, אחרת הממוצע חדל בהדרגה להיות מאה.
מבחן מקוון בן עשרים דקות אינו מחליף הערכה קלינית הנמשכת שעות אחדות ומבוצעת בידי פסיכולוג מורשה. דיוקו של סינון כזה הוא בדרך כלל פלוס מינוס חמש עד שמונה נקודות. על התוצאה משפיעים עייפות, שעת היום, היכרות עם מבנה המשימות ואפילו עד כמה נוח לכם לשבת. המועיל ביותר הוא לתפוס את המספר כמצפן ולא כגזר דין.