Find out how fast you type and where you rank globally.
את פריסת המקלדת ירשנו ממכונות הכתיבה המכניות. היא הורכבה כך שהאותיות השכיחות ביותר ייפלו תחת האצבעות החזקות, והמנופים העוקבים זה לזה לא ייתקעו. המכניקה נעלמה מזמן, אך הפריסה נשארה — להסב מיליוני אנשים התברר כיקר מכל רווח.
העברית מוסיפה קושי משלה. הטקסט זורם מימין לשמאל בעוד המספרים נכתבים בכיוון ההפוך, והכתיב חסר הניקוד מחייב את הקורא להשלים תנועות מתוך ההקשר. מי שכותב לסירוגין בעברית ובאנגלית מחליף פריסה פעמים רבות ביום.
המהירות נמדדת במילים לדקה, כאשר מילה מוסכמת היא חמישה תווים כולל הרווח. המוסכמה הזאת מאפשרת להשוות שפות שאורכי המילים בהן שונים. משתמש ממוצע מקליד כארבעים מילים לדקה, מיומן בין שישים לשמונים, ומקלידים מקצועיים חוצים את המאה.
העיקר אינו שלא תביטו במקלדת אלא שלכל אצבע יהיה אזור קבוע שאליו היא חוזרת. כשמיקום המקשים עובר לזיכרון המוטורי, המבט משתחרר לטקסט והקשב למשמעות. המעבר אורך שבועות אחדים שבמהלכם המהירות יורדת זמנית.
תיקון טעות אחת עולה יותר משנדמה: צריך להבחין בה, לעצור, להחזיר את הסמן, למחוק, להקליד מחדש ולשחזר את קצב המחשבה. מחקרים מראים שמי שמתאמן על דיוק מגיע בסופו של דבר למהירות גבוהה יותר ממי שרודף אחרי הקצב מלכתחילה.
עשר דקות ביום נותנות יותר משעתיים פעם בשבוע: מיומנויות מוטוריות מתקבעות בשינה, ולכן חשוב מספר הלילות בין האימונים ולא סך הזמן. הקלידו טקסטים בעלי משמעות ולא אותיות בודדות — המוח לומד לחזות את התווים הבאים, ודווקא החיזוי הוא שמעניק את הרווח הגדול ביותר במהירות.